כחול של שמיים

בימים טרופים אלו כשחם בלונדון כמו שחם בישראל רק בלי מזגן אחד לרפואה והמאוורר נסחר בשוק השחור במאות, צריך משהו נעים, מלטף, משמח את הנשמה. מצאתי להקה לטעמי – האלפאבית. הם חמודים ושמחים. כאילו כל העולם מחייך, כאילו הכל רק טוב וטוב. ובעצם כששומעים אותם זה די מדבק. הרגל מתחילה להתנועע לקצב הדיסקו המתוק הזה. שוכחים שיש מלחמות ומיסים ומקדונלד בעולם. ראינו אותם בהופעה ממש במקרה לפני כמה חודושים. עוד היה חורפי אבל השמש זרחה מעל הבמה. כמה בחורים תמירים ובלונדה מקפצים בהנאה צרופה – ככה הם נראים וככה זה נשמע. האלבום לא מאכזב, למרות שהרבה יותר כיף לראות אותם. אבל איכשהו נשכחו החמודים מליבי הקשיח. החיים גברו עליי. אבל בשבוע האחרון הם התגלגלו במקרה (?) חזרה לפלייליסט שלי ונהיה לי שוב שמח מבפנים. לא צריך פרוזק וכאלה – רק קצת דיסקו.

שיר עושה לשמוח לרקוד!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מוזיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s