מכתבים בן שנה

בעוד חברי בקודש ובנכר מגדלים צאצאים אמיתיים או לפחות חיות מחמד, אני חובקת את הבלוג שלי שבעוד יומיים ימלאו לו שנה. שמתי פודרה, קניתי עוגה (לא באמת, דיאטה) ואפילו יש נרות. מסיבה. אבל רגע לפני המסיבה, מחשבה עמוקה. לפני מספר ימים היה כיפור. בימי בארץ היה זה עבורי יום טעון. בראשית משפחה דתית. ואז שנים של חרדה ובלבול. אני זוכרת היטב את היום הראשון שבו לא צמתי. הייתי משוכנעת שבתומו השמיים יסגרו מעלינו וידונו אותי למוות אכזרי או לפחות לעינויים. או שלא. ראיתי כי טוב והמשכתי במסורת החדשה. אך בניגוד גמור ומוצהר לחילוני המצוי שאוסף דיוידי וסטוק אוכל לשנה, יחסתי לאותו יום קדושה משלי. פיניתי את השולחן למחשבות. לבדיקה. להחלטות ורעיונות. אם כבר נותנים לנו יום שאין בו הסחות דעת ובלבולי מוח של חולין, שהרי זו הזדמנות אדירה להתכנס, לעשות יום הפוגה, להתארגן מחדש.
השנה סקרתי את מצבי בניכר, איך לא. שלוש שנים זו מסה קריטית.
בהרהורי פנימה מצאתי את עצמי שוב בת 10. כשהייתי ילדה הערצתי את עוזי חיטמן. זהו, הנה, אמרתי את זה ובו ברגע איבדתי חצי מקוראי הנאמנים. אבל לפחות יצאתי מהארון. זה כבר לכשלעצמו שווה את חשבון הנפש. ניסיתי אז להצדיק את המצב ברמתגניות עזה אבל חברי לעיר גיחחו בזלזול. נסיון נואש. שנים אחר כך עלתה לאויר התוכנית האהובה "חלום עליכם". הקונספט של אותה תוכנית היה מבריק – ילדים ביקשו להגשים חלומות ומהמערכת בחרה כמה ברי מזל כל שבוע והגשימה להם את הפנטזיה. רבים וטובים כתבו לעוזי היקר ובקשו להגשים את חלומותיהם הכמוסים ביותר – לפגוש סלב או לפחות לצנוח חופשי. החלום שלי היה פשוט – התפגש עימי? אמנם קבלתי את החלום שלי שנים קודם לכן, במפגש מרגש עם "כמו צועני" (אני יודעת שאתם כבר מתגלגלים שם מצחוק), אבל מרוב התרגשות נעתקו המילים מגרוני. בעוד ילדות אחרות התחבקו, השיגו חתימות נדירות, הצטלמו, עמדתי חיוורת בצד ולא ידעתי את נפגשי מהמעמד. כעסתי שככה אני מבזבזת הזדמנות נדירה להגשים חלום. מאז אני בחלום חדש – פגישה שניה.
כל ההרהורים שלי עד כה, מעבר להסחפות רגעית בחלומות נושנים, נועדו להכין את הקרקע לחשבון הנפש שלי השנה.
כשנסעתי לאנגליה – נסעתי ללמוד. חלום מדויק. חלום שהגשמתי. בתום הלימודים ובהעדר תירוץ משכנע, מצאתי לי חלום חדש – אשאר לי בניכר ואממש את עצמי בדרך שתתאפשר לי רק פה.
לצערי חשבון הנפש שלי הביא למסקנה אחת חורצת – לא דובים ולא מימוש. אני חיה פה חיים טובים ונהנתים מלאי תרבות ומוזיקה ובירה אבל כל זה איננו מצדיק באמת את הדבקות שלי בעיר הזרה. עבודה יש, והיא טובה ומעניינת, אבל לא המצאתי את הגלגל ואפילו לא שכללתי אותו. בזמני הפנוי אני לא חוקרת לגילוי תרופה חדשה או חלקיק של אטום. מקסימום ממציאה מתכון חדש. למורת רוחי חשבון הנפש המשיך בטיעוניו לעצלנותי שגוברת והציג לי קונטרה. הנה חברי בניכר מגשימים חלומות. הנה הם עושים צעד קטן אך חשוב לאנושות (פחות או יותר).
מונוקרייב, מקור השראה ומאגר מוזיקה בלתי נדלה, החלו במסע חדש עם שליחות כמעט קדושה. באתר החדש, הבנוי לפי המלה האחרונה בווב, אנחנו מוזמנים להביע משאלות ולבקש שיגשימו לנו את החלום. אפילו שואלים אותנו כמה נשלם עבור חלום זה או אחר. מונוקרייב מצידם אוספים את החלומות, מנפים, מדסקסים ו-מגשימים!! החלום הראשון הוגשם בשבת האחרונה בבארבי בדמותו של חוזה גונזלס, ולפי הסקירות היה הצלחה אדירה. אני מצדיעה לאנשים ולמיזם. להחלטה האמיצה לעשות משהו שיביא אושר והרפתקה מוזיקלית ותרבותית לכולנו. למבט הרחב שבודק מה אפשר לעשות כדי למלא חללים, להעלות חיוכים. מונוקרייב מגשימים חלום וזוכים בצידוק הנכסף להשאר לארץ בחלומות, קרובים לצלחת וללהקות השוות.
אני, מצידי הבטל, נשבעתי לעצמי למצוא חלום ומטרה. לתור ולחפש פינה שאוכל להגשים. למלא את חיי, וחיי אחרים אם ניתן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מכתבים בן שנה

  1. שחר הגיב:

    וואו, אני לא יודע מה לומר. זה כנראה הדבר הכי יפה שאי פעם מישהו אמר לי. יש לי תחושה שהחלום שלך קיים רק את עוד לא יודעת לשים אותו במילים. אני משוכנע שזה יגיע במוקדם או במאוחר והדרך להגשמה תהיה פשוטה מהמצופה. מה גם שהחיים שלך פה הם סוג של הגשמת חלום. השראה הוא משהו שתמיד מקבלים ממישהו אחר ואין ספק שאת בעצמך השראה לאחרים בבחירות שלך ובדרך החיים שלך, גם אם את חושבת שהיא יומיומית ולא פורצת דרך. נראה לי שאנחנו צריכים להמשיך את זה על איזה פיינט או שישה.

    ולגבי עוזי חיטמן – שום צחוקים. הבן אדם פשוט מקסים. אמא שלי מאוהבת בו לחלוטין ולקחה קשה את הידיעה על מותו. אני מאחל לך שתפגשי אותו מאוחר ככל האפשר כי אני מעדיף אותך חיה פה איתנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s