סתיו, שוב

העולם בצניחה חופשית. הטמפרטורות מחסירות פעימה עם כל שעה שעוברת. העלים נושרים מהעצים. הבורסה עדיין ברצפה עוד מהחורף שעבר. דכאון. הנה מגיע עוד אחד.
אבל בבקרים האויר עדיין קריספי נסבל והאויר שקוף כמו שרק בסתיו. העיר כולה משילה את אבק הקיץ והלחות שדבקה בכל. מנערת את עצמה מהזוהמה של התיירים והמסיבות והזיעה. הרוח שוב נושבת איתנה. אבל עוד לא קר של חורף שגורם לגוף להצטנף בפינה. אפשר לצאת לפארק, לשאוף מלוא ריאות, להביט במראה הקסום של השלכת ולהנות מהשלווה של לפני הסערה.
זה לי הסתיו הרביעי באירופה ועדיין העונה מדהימה אותי כל פעם מחדש. הצבעים, השינוי. כאילו מנצח בלתי נראה פקד על הטבע כולו להחליף גלגל. האנגלים קוראים לזה Autumn (ולא Fall) ולדעתי זה בעיקר בגלל שהם נהנים לראות את הזרים שוברים את השיניים בנסיונות לבטא. אבל כך או כך הסתיו מגלה לי מראות שלא ידעתי על קיומם. לא עוד המעבר הבוטה הישראלי ואולי איזה נחליאלי וחצב כסימנים מטרימים. פה זה קומפוציזה שלמה של צבעים וריחות והמון התרחשות.
למשל הסנאים. בעודי צועדת בפארק כמעט התנגשו בי חזיתית ארבע סנאים מבולבלים. זה לא שפתאום בני אדם נראים להם יותר חברותיים. זו אותה קדחת ערב-חג שתוקפת אותם עם עלה השלכת הראשון. הם מתרוצצים אנה ואנה, מחטטים מתחת לעלים, נוברים בפינות בחיפוש נואש אחר עוד אגוז/בלוט/ערמון. זהו מירוץ מטורף נגד הזמן ונגד שאר מחפשי האוצרות. ואם מצא סנאי בר מזל אגוז/בלוט/ערמון שנשכחבפינה, הוא עומד כולו נבהל, עיני הסיכה הקטנות בוהות קדימה בשאלה תהומית: 'האם לטרוף בחזירות את אותו מעדן או לשמור לחודשים קרים יותר'. ותמיד אותו אוצר ימצא את עצמו מונח בערימה מוחבאת היטב, של המוני אגוזים אחרים. שלל לחורף. מהר מהר לפני שיגמר.
אך לא רק הסנאים חוגגים. כל שנה בסתיו חוגג גם אחד המוסדות היותר הזויים של אנגליה – זהו פסטיבל האייל של הוויט'רספון. Wetherspoons היא לא סתם רשת פאבים אנגלית. הו לא.Wetherspoons זה קונספט. זו תופעה. כמעט כל פאב ברשת הוא קולנוע או תיאטרון של שנות השלושים שעבר הסבה. חללים ענקיים ומלאי היסטוריה והדר מהולים בניחוח של פאב דחוס וקהל מפוקפק. המחירים מהזולים שאפשר למצוא ועובדה זו מספקת עילה לערב רב של גלמודים ונשמות אבודות. ואם תצליחו להתעלם מהחברה העגומה צפויה לכם חווית בירה מהנה במיוחד. מבחר עצום ממיטב המבשלות, לא רק מהאי אלא מהעולם כולו. הידעתם? גם יפנים ואמריקאים מתנסים באייל. ולפעמים התוצאה מעוררת כבוד. כמו הסנאים גם יקירי ואני מתרוצצים בין הסניפים, טועמים, מבקרים, מרחרחים, מגרגרים. הזמן קצר והמלאכה מרובה.
לפני שהמנצח יכבה את האור וחשכת חורף תכסה את הצד הזה של הכדור נותרו לנו כמה ימי חסד. והשנה ימי חג הם ומצווה לשמוח ולרקוד ולאגור אנרגיה עד לאביב הבא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על סתיו, שוב

  1. שחר הגיב:

    ג'יזס אישה, פסטיבל האייל בוות'רספון? האם מיצית את כל מה שיש לעיר הזאת להציע שהגעת לזה או שזה הבעל המדרדר לאלכוהוליזם (ובבקשה, שלא יפסיק, אני אוהב אותו ככה) שלך אחראי לזה?
    כך או כך, תיארת יפה את מה שקורה בחוץ. נובמבר הוא בלי שום ספק אחד החודשים הטובים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s