שלג – פרק ראשון

כולם כבר אמרו את כל מה שיש להגיד. ואז נאמרו עוד הרבה שטויות וחזרות על הנושא. בקיצור טחנו את העניין מכל צדדיו. מה כבר אפשר להוסיף? למה לא להניח לעניין ולהמשיך הלאה?
בעיקר כי גם לי יש מה להגיד והאגו שלי לא נותן מנוח ורוצה להצהיר בחוצות העיר על החוויה המאוד מיוחדת. מיוחדת אמרתי? אנחנו עוד נחיה ונראה אם זה מיוחד עוד סתם עוד קשקוש בפלונטר הגדול ביותר של השנה, סו פאר.
אז הנה, גם אני אספר לכם על השלג דאשתקד, וקצת שלג דהשנה הנוכחית גם.
בהתחלה יש שקט. דממה עוטפת את העיר, הטבע כולו בהכן. מרגישים שמשהו עומד לקרות וכאילו הכל עומד דומם ומחכה. השמיים מלבינים ראשונים. הרבה לפני השלג ממש, השמיים בצבע כמעט מסנוור. עננים של שלג, אני כמעט ונשבעת, עשויים שלג! ואז, כמו בסרטון טבע של ה BBC שמתעד את חיי החרגול המצוי (דמיינו את הקריין המאנפף),ֿ בסלואו-מושן מרגש, פתיתי שלג קטנטנים לבנבנים צונחים לאדמה. אין שום דחף. להיפך, העולם מוריד הילוך ומשתאה. לעיתים השלג מחריף והופך למחול שבעת הצעיפים בגווני לבן. פתיתים גדולים נפוחים משתוללים זה עם זה באויר. לוקחים את הדרך הארוכה מטה. הרבה יותר מפתה אותם להנופף באויר. על האדמה יש רק מוצא אחד לפתיתים האומללים – להתווסף בערימה את אחיהם הגדולים מלפני חמש דקות.
ביום השני הפתיתים המתוקים ממקודם הפכו מרושעים ודבקו זה באחיו ועשו יד אחת נגד כולם. הם עכשיו קרח חלקלק וערמומי.
בתמימות של ישראלית מארץ השמש יצאתי בבוקר צונן אל עולם הקרח המסוכן .

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s