שלג – פרק שלישי

יומיים בחדר מיון, מספר פגישות במרפאה במקומית, לפחות 10 רופאים שלא ידעו כלום על מצבי וביקשו ממני שוב ושוב תיאור מדויק של המצב (אני לא רופאה אבל בכל זאת הם ציפו שאדע איך קוראים לעצם בלטינית ואיך נקרא השבר, גם בלטינית), אחיות מבולבלות ומסמך אבוד אחד והחלטתי שאי אפשר ככה. בערך באותו הזמן נזכרתי שבעצם נפל בחלקי הכבוד להיות זכאית לשירות הרבה יותר טוב. המקבילה האנגליה של קופת חולים ישראלית, היא פאר היצירה. זה עולה הון קטן. או שנלחמת חזק בראיון העבודה לקבל זכויות בסיסיות. אני מהסוג השני. כך או כך אם התמזל האזרח לזכאות הנכספת לשירותים פרטיים, התמונה הרפואית אחרת לגמרי. מה שבטוח מהיום והלאה בבואי למקום עבודה חדש אדע על מה להלחם ומה חשוב בחיים. לנוכח גילי המופלג כדאי שאתחיל לחשוב על נושאים שכאלה ברצינות. הרי מפה הדרך עקלקלה ומלאת תחלואים ומיחושים של הבאים בימים.
חסרון אחד (פולניה אמיתית תמיד מוצאת חסרון) הוא שהפאר וההדר ואיכות החליפות של ה"אורחים-פציינטים" ב"מלון-בית חולים" גרמו לי מיד להרגיש נחיתות יהודית קשה מהסוג שמרגיש הומלס בספא. לביקור הבא אדאג להתאים את הגרבונים לסיכת הדש שבחליפת השאנל שארכוש לקראת האירוע. כבר אמרתי שכך או כך זה עולה הון קטן? אבל על בריאות לא מתפשרים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s