פנינים מפלאסטיק

בעוד מספר דקות אני אמלט מכאן בריצה בהולה ואסתתר לי אי שם, מחשש לסקילה באבנים או לפחות התנקשות. יהיו אלו שיסכימו איתי חרש אך לא יודו, אפילו לא על ערש דווי. ויהיו רבים שיחשבו שאני הוזה, מלבינה פני חפים מפשע ברבים או לפחות טפשה גמורה. ולמקרה שחלקם אלים או זועם אני אתפוס מחסה. וכל זה שווה את הסיכון כי הגיע הזמן שמישהו יאמר פה משהו חדש. אולי משהו שהיה צריך להאמר מזמן. הגיע הזמן לקום ולעמוד איתנה מול אופנות והרגלים והעמדות פנים. וגם, חם פה מאוד לאחרונה, זה מאוד לא שגרתי ללונדון, ולכולנו נמסו כמה מאות תאים מוח אפורים חיוניים.

באתי כולי מזומנה. בסופר אנרגיות, לאחד הפסטיבלים הגדולים המתקיימים בלונדון רבתי. פסטיבלים אמיתיים עם בוץ ואוהלים מצריכים חופש מהעבודה, הערכות מראש וכוונות. היו לי שכמותם לפני שנים מספר וסימנתי וי על החוויה. מאז הזדקנתי ואני טומעת אוירת 'פסיטבל-לייט' בעיר. מגיעה נקיה מהבית. חוזרת מלוכלכת הישר אל מקלחת מרעננת, ובין לבין נהנית ממבחר מוזיקאים שמופיעים מצהריים ועד ערב למשך שלושה ימים באחד הפארקים של הבירה. בתפריט השנה שני הד-ליינים כה שונים זה מזה. עובדה שגרמה לי פיצול אישיות קל אך בעיקר אושר גדול על הסקאלה הרחבה, מוזיקה חוצת גבולות וכל זה. בשישי כיבדו אותנו פרל ג'ם. אני מספיק זקנה כדי לומר לנוער של היום בחיוך גאה שאני הייתי בהכרה מלאה כשכל זה התחיל. אמא רוק פגשה את אבא מטאל ונולד להם בן אנרגטי – גראנג' (לא מדעי אבל הולם לי את הזכרון) בסיאטל הקרירה. שנים עברו שאיכשהו פרל ג'ם לא נשארו אצלי בפליי ליסט למעט הבלחות קצרות פה ושם. אני מודה שדי פספסתי כי ישנן פנינים ברפרטואר רב השנים של הלהקה.
ביום שישי באתי לכפר על חטאי ולהשלים פערים. כמה בירות, כמה חברים טובים, מזג אויר אידאלי. הכל היה שם. אדי עלה לבמה חמוש בבקבוק יין (?!) – הגם רוקרים אמיתיים (הוא הרי לובש חולצה משובצת בכל זאת) מזדקנים? כן, הגיטרות ניסרו, התופים הלמו, הסאונד הבריק, הלהקה מלוטשת. אבל איכשהו אצלי המחשבות נדדו הלאה. הכל היה שם ואני לא מצאתי את קצה החוט להתחבר. קהל די עצבני הלום אלכוהול וסמים השתולל סביבי. אולי באמת עברתי את הגיל? ניצולים מהשורות הראשונות נדחפו אחורה במבטים של "מי שלא היה לא יודע מה זה". וכאילו כדי להכעיס או כדי לנקום בי על שנים של הזנחה הם ניגנו את הלהיט Alive כשאני ספונה בשירותים כימיים. כמעט שבכיתי.

הפסקה.

ויהי ערב ויהי בוקר ויהי ערב ויהי בוקר. ימים עברו כי אינני מצליחה לסיים את הרשומה הזו. אני באמת לא מצליחה להבין מה בדיוק היה חסר לי שם באותו לילה חמים. לכאורה הכל קרה כאילו לפי הזמנה. חברי לחויה להוטים ומעלים זכרונות יפים. רק אני בשלי. לא נהניתי. הנה!
החלטתי להאשים את השמש. אהובתי משכבר, סילחי נא לי, אבל לגראנג' צריך קור, אפלולית ורצוי גם גשם בריא.

הלאה בסיפור, בוקר יום ראשון השמש קפחה על ראשינו, אנגליה עמדה מול גרמניה בנסיון נואש להעפיל לרבע גמר מונדיאל (וורלד קאפ באנגלית. למה ישראלים משתמשים בשם הספרדי?) ואני התיצבתי בפארק חמושה בשמיכת פיקניק, סלטים, כובע, קרם שיזוף וערמות מצב רוח טוב. היום אני אגשים חלום עתיק. חלום מהילדות כמעט. היום אני כמעט ואראה ביטלס על הבמה. כמעט כי נותר רק אחד (השני החי לא נקרא אצלי). וגם אתקן עוול מאירועי יום השישי.
על הבמה עלו ובאו אלביס קוסטלו (מאכזב), Crowded House (אלופים מדהימים. שיפרו את המצב רוח לכל האומללים שראו את אנגליה מובסת בברוטליות), Crosby, Stills & Nash (זוועות זיופים. גריאטריה שיצאה מכלל שימוש). השמש חזקה בשמיים. הקהל הנאמן מחזיק מעמד. ילדים, נוער, משפחות, זקנים. כולם באו. וסר פול מקרטני מימש לכולנו את החלום, ואף הגדיל לעשות והמשיך עוד ועוד. אין מילים. פשוט אגדה. השירים הקלאסיים ששינו את פני המוזיקה וסללו דרך. כמה חדשים, לא נורא. כמה מווינגס. חצי קלאסיקה. לצידם של שירי הביטלס התחרות מכורה מראש. ובכל זאת. הוא החליף גיטרות בקצב מהיר יותר ממכירת הבירות בבר. עובר לפסנתר ובחזרה לקידמת הבמה. לבד או עם הלהקה. מספר סיפורים קצרים ומתבדח עם הקהל. סבא'לה נחמד כזה מהסוג שמביא מתנות שוות ולא מנשק עם רוק וצובט את הלחי.
כעבור שלוש שעות, בתום שני הדרנים, זיקוקי דינור מסונכרנים עם התוים, ותודות מרגשות, פניתי ברגליים כושלות ולב פועם אל ביתי, מזמזמת היי ג'וד ומאושרת עד הגג. אלפי מונים מרוגשת משהייתי בשישי…

למי שלא זכה יש עמוד יוטיוב עם תעוד מלא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מוזיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s