הכל אני יכול בחופש הגדול

הבלוג בפגרה. בהתחלה התירוץ אפילו תפס. היה חם, חם מאוד. מכירות הנקניקיות והבורגרים הרקיעו והגחלים נחטפו ממדפים יחד עם לחמניות טריות מהתנור. כולם נפנפו. בגינות, בפארקים. קצת כמו יום העצמאות הישראלי ומשולש הדשא ליד הרכבת. מהר מהר לפני שהקיץ יגמר.
וכמו בכל סיפורי האגדות, חרדות תמיד מתגשמות. והקיץ פרש. איפשהו ביולי נגמר לו מאיתנו והוא נסע לבקר חברים אחרים. נטש אותנו עם מזג אויר בינתיים כזה. היה ברור שזה לא יגמר בטוב. ומאז המצב אכן החמיר. בחוץ רוח חזקה, שלכת וגשם פרוע. ואוגוסט עדיין מתנופף בלוחות השנה. האנגלים המתורגלים כבר נואשו מלקוות לשינוי ותפסו את עצמם מבעוד מועד ושמו פעמיהם לעבר השמש העולה. רק אני חושבת לעצמי שהשנה זה ישתנה. השנה השמש תהיה אמיצה. השנה החום יפצה על עוד חורף אלים. השנה אני אבוא מחוזקת לסתיו.
בינתיים אני רק מפסידה.
הערסל מכונס במחסן, הירקות מוריקים ומחכים לשמש שתבשיל אותם, הנקניקיות במקפיא ישנות והפימס מעלה אבק על מדפי הסופר.
נותר רק לשים בפלייליסט מוזיקת קיץ פועמת, לעצום עיניים חזק ולדמיין איך בארץ מזגנים חדישים שבע כוח סוס מתאמצים לצנן אגלי זיעה. היו ימים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s