הזמן הוורוד

לפני שבוע למדתי לקפל חולצה, לנגן על בקבוק, נכשלתי בתעלולי יויו, כל זה בערב אחד. מרגשת במיוחד העובדה שניתנה ההוראה לשתות עד בלי די, באמצע השבוע, והכל במסגרת "עבודה". עכשיו שקיבלתי את תשומת הלב הראויה, אסביר:

חגגנו שנתיים יומולדת לסטודיו הקטן וחברותי אליו הצטרפתי לאחרונה. מכיוון שהלוגו של החברה ורוד (בלי שום סיבה מיוחדת) הקונפסט למסיבה היה Teach Something Pink. פשוט, לא? אז זהו, לא ממש. ימים ולילות שברתי את הראש וחפשתי מה כבר אפשר ללמד את חברי לפשע בזמן יחסית קצר (אלכוהול היה מעורב לאורך כל האירוע ותשומת הלב והקורדינציה צומצמו למינימום) ובתקציב דל (לכל אחד הוקצבה עשיריה לטובת אביזרים/מצרכים).

כך יצא שלמדנו להכין שלושה סוגי קוקטיילים ורודים, לשחק עם יויו (שנצבע בלק ורוד), לקפל אורגמי (נחשו איזה בצע הנייר?),לנשוף לתוך בקבוקי בירה מלאים יותר או פחות את נעימת הפנתר הורוד (או משהו דומה לזה, קשה להבחין) (הבירה עצמה נצבעה בורוד, איך לא), לעצב בלונים ורודים בצורת חיות, ג'גלינג עם כדורים (כן, יופי, תפסתם את העניין), לשחק פק-מק ורוד (הנסיון ללמד אותנו לתכנת את המשחק נשאר בגדר הבטחה לימים צלולים יותר), להכין צמר גפן מתוק (לא כזה פשוט כמו שזה נראה לי בגיל עשר), לקפל חולצה בפחות משלוש שניות (הטריק הכי פרקטי של הערב) ובמהלך כל זה גם קרה משהו עם אזיקים פרוותיים וורודים, אבל אף אחד מאיתנו לא בטוח איך ומה. גם היתה עוגה ורודה ושמפניה בצבע תואם. למה לא, תגידו, למה לא?
מומלץ בחום ובכל צבע.

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה