ויהי אור

עוד ביקור במולדת. שלום לכולם. יותר מידי אוכל. הרבה יותר מידי. ושמש. אני מודעת לעודף הברברת שלי בנושאי מזג האויר אבל אי אפשר שלא. כל ישראלי בריא בנפשו החי בגולה שמח בחלקו שנחסך ממנו חום יולי-אוגוסט (וגם ספטמבר, צריך לעדכן את השיר באפקט ההתחממות הגלובלית), אך עצוב עצוב בחודשי החורף האפלים. לבקר בישראל במרץ וללכת בחולצה קצרה על חוף הים היה שווה ערך לעשר חפיסות פרוזק. תיקן אותי. החזיר לי הורוד ללחיים. הזכיר נשכחות.
האביב בארץ שונה מאוד מהאביב האירופי. בארץ זהו השיא של הירוק שמתפתח כל החורף, מגשם לגשם. האביב מבשר את הצ'אנס האחרון להנות מהטבע באמת. אירופה לעומת זאת מתעוררת מקומה באביב. כל החורף הטבע עוצר מלכת, מעמיד פני מת, והאנשים גם (במידת מה, כי אין להם ברירה וכולם הולכים לעבודה כרגיל). עלי הנרקיסים מבשרים אות ראשון של תחיה וסימן לתקווה מחודשת. וכמו קסם פתאום, בבת אחת, הטבע קם לחיים. כמו יש מאין. בארץ כלניות וחמציצים ורקפות. באנגליה נרקיסים וצבעונים. שקדיה ים-תיכונית ועצי תפוח ודובדבן אירופאים מתקשטים לבן וגורמים לכולם להתעטש בהתרגשות.
גם בעיר ניכר השינוי. האנשים מחייכים יותר. המעשנים מחוץ לפאבים לא עוד עומדים כמו בעונש רועדים בעקשנות, אלא תופסים קצת צבע ומתגאים בהתמכרותם. צבעי הבגדים מתעוררים לחיים. פתאום רואים אדומים וירוקים ולא רק אפורים ושחורים.

א-מה-חאייה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s