דיסקו 2011

קודם כל, קיום הבטחה – ברלין. חבל על כל מילה. ליסוע, כמה שיותר מהר ולחוות את כל מה שקורה שם. לא רק לאוהבי אומנות (כמו שחשבתי בהתחלה) או לפריקים של גרפיטי ועזובה בכללי. בגלל הגיוון, בגלל היצירה, בגלל תחושת ההתהוות והתגבשות, בגלל שבכל זאת יש מלא יאוש זורם בעורקים אחרי שנים קשות מאוד, בגלל הבירה והאוכל בכלל (תבואו רעבים, או שבעצם תעשו רעבים מכל הסיבובים בשכונות), בגלל ההפתעות שמחכות מעבר לכל פינה (לפעמים אתם תופתעו ולפעמים תפתיעו מקומי זה או אחר שיצא לנפוש בגינתו לאחר הצהריים ולא לקח בחשבון שתיירים חמושי מצלמה יחמדו את פינתו), בגלל המוזיאון ליהדות שהוא עילוי ארכיטקטוני, בגלל… תסעו.

אבל הרשומה הזו היא על מוזיקה. חזרה לנחלה הישנה והטובה. אומרים שעובר מסוגל לשמוע מה נעשה מסביב, מחוץ לרחם ובחוץ בעולם הפתוח. אמנם צריך להגביר את הווליום והם לא חזקים בהבנת הנשמע (עדיין), אבל בסים של הופעה חיה נראים לי כמעט חיוניים לחינוך מוזיקלי של תינוקות לעתיד. ואם יש משהו תמיד נגע לליבי זה תפקיד המוזיקה בחיינו ואני בהחלט אגדל צאצא בסביבה עשירת צלילים. מחשבות דומות עזרו לי להתגבר על הפחד להמחץ בקהל, להתייבש מחוסר צריכת בירה, להתייסר ברגליים דואבות אחרי בקושי חצי שעה עמידה, להבאס שאסור לי לקפוץ כשמגיע שיר אהוב. הלכתי להייד פארק. אני ועוד כמה עשרות אלפים. לראות את פאלפ (יש גם אתר). איחודים מוזיקליים הם לא בשיא מעייניי, אבל אם ישנה הזדמנות לראות, ולו פסיק מהתהילה הנושנה שלא עלתה בחיכי בזמנו רק בגלל שהייתי תקועה בישראל ורבים לא טרחו לכלול אותנו בסיבוב ההופעות, אני שם.
ג'רביס הזדקן, זה היה צפוי. אבל הוא עוד חי ובועט. מספר אנקדוטות לכל שיר, מתבדח עם מעריציו. מבין איך לעשות שמייח ואיך לרצות אותנו אחרי שנים שהוא לא הפציע.
האדרנלין והשמחה הכללית בקהל השכיחו כל קיטור פיזי מליבי. מעולם לא נתקלתי בקהל כה אוהד, קהל שיודע את כל המילים ונהנה מכל רגע. זה הקהל הכי טוב להופעה. הרי לאנשים שעומדים לצידי יש לא פחות השפעה על הלך הרוח מאשר לאומנים עצמם, אי שם הרחק על הבמה. שיר מצוין כבר נהרס לי כי מישהו נדחף והבירה נשפכה והיה בלאגן. פזמון אלמותי אבד בבליל שיחת חולין שהשכנים לדשא החליטו לנהל באותו רגע בדיוק. לא הפעם.
בחיי שהיו רגעים שהרגשתי את הקטנצ'יק רוקד עם כולנו, שוחה שם בפנים ימינה ושמאלה לפי הקצב. אולי אפילו נותן בראש?

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מוזיקה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s